Mareh Mekomos for Video Shiur click here to listen: for Video Shiur click here to listen: Psychology of the DAF Shabbos 115
DAF YOMI from a psychological perspective.
115
Mishna
כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן….וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן, מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
All sacred writings may be saved from a fire, whether we read from them or not [on Shabbat]...And why do we not read them? Because of the neglect of the study house.
ברטנורא שם בין שאין קורין בהן. כגון כתובים דאף יחידים אין קורין בהן בשבת מפני בטול בית המדרש כדלקמן, שהיו דורשים לעם בשבת ומורין להן הלכות איסור והיתר, לפי שכל ימות החול הם עסוקים במלאכתן, ואסרו לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש משום דמשכי לבא ואתו לאמנועי מלשמוע הדרשה:
ע״ז יט, ב
לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא סליק ספרא לוי אמר לייתו [לן] משלי ר"ש ברבי אמר לייתו [לן] תילים כפייה ללוי ואייתו תילים כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ אמר לוי רבי נתת לנו רשות לעמוד
The Gemara relates: Levi and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, were sitting before Rabbi Yehuda HaNasi, and they were learning the Torah portion. When they finished the book that they were learning and were ready to begin a new subject, Levi said: Let them bring us the book of Proverbs; and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, said: Let them bring us the book of Psalms. He compelled Levi to acquiesce, and they brought a book of Psalms. When they arrived here, at the verse: “But his delight is in the Torah of the Lord,” Rabbi Yehuda HaNasi explained the verse and said: A person can learn Torah only from a place in the Torah that his heart desires. Levi said: My teacher, you have given us, i.e., me, permission to rise and leave, as I wish to study Proverbs, not Psalms.
יכין טז:ו
מפני ביטול בית המדרש דכתובים דבר הממשיך הלב נינהו (כפ"ק דיומא). ואתא לאמנועי מלשמוע הדרשה שהיא תוכחת חיים. וגם יש בה הוראת איסור והיתר. והאידנא שכבר השתרש ופשט המנהג שהכל באים לשמוע הדרשה בשבת. וכ"ש במקומות שאין דורשין בשבת. מותר לקרות בכתובים בשבת. ומותר נמי להצילן. מדליקה בשבת. וכ"ש עכשו שנתרופפו הלבבות ונתגברה השכחה. דלהכי התירו לכתוב גם סדרי תפלות ותלמוד ומדרשים והתירו מה"ט נמי לכתוב הכל בכל הלשונות דאע"ג דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו (כע"ז ל"ו א') הכא שאני. דעת לעשות לה' הפרו תורתך. ולהכי מותר להציל כל כתבי קודש שבעולם. אפי' כתובים בלשון אחר (בעל המאור פרק כל כתבי). ואפילו ספרים שלנו שנקבעו בדפוס מותר להצילם. דדפוס כתב מעליא הוא (כמג"א של"ד ט"ז וי"ז. ועי' מ"ש מגילה פ"ג ד'):
REMARKABLE Biur Halakha תקנג:ב
ולכן אם חל בשבת א"א פרקי אבות - עיין במ"ב וז"ל המאמר מרדכי הוראה זו תמוה היא וכבר ראיתי לקצת מן האחרונים דצווחו עלה אמנם הרב מגן אברהם קיים דברי הרמ"א ז"ל וכו' והאריך בזה ולבסוף סיים ואיך שיהיה נלענ"ד דאין לחוש לזה לפי שאין לנו טעם נכון לאסור הלימוד בשבת כלל ומש"כ הרב מגן אברהם להחמיר מטעם דיכול ללמוד דברים המותרים בט"ב אומר אני שאין זה מספיק לפי שאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ועינינו הרואות דכמה ת"ח מתרשלים בלימוד המותר ביום ט"ב עצמו משום דצער הוא להם ללמוד במה שאינם רגילין וגם אני בעוה"ר כאחד מהם ולכן איני חושש לסברא זו ודעתי נוטה להתיר אפילו בחול עד סמוך לביה"ש ואי לאו דמיסתפינא מחברייא הו"א דאפילו ביום ט"ב עצמו היה לנו להקל דבעוה"ר נתקלקלו הדורות וביום ט"ב מטיילין בשווקים ומשיחין שיחת חולין ואפילו היודעים ספר וקצת הלומדים מקילין בזה:
רב קוק עולת ראיה עניני תפילה תורה ותפילה ג
" אמנם בכל עניני העסק בתורה כלל מונח הוא, שלעולם ילמד אדם מה שלבו חפץ, כי הנטיה הרוחנית הפנימית תנחה את האדם בדרך המישרים, וכיון שנטיתו נמשכת היא לחלק זה שבתורה אות הוא, שהחלק הזה יהי' יותר ראוי להיות לו לעזר רוחני לפי מצב נפשו
In all involvement with Torah it is an established principle that one should always learn that which their heart desires (see Avodah Zarah 19a) , because then their inner spiritual inclination will lead them on the straight path. If their inclination is drawn to a particular portion in Torah, it is a sign that this part is most fit as a spiritual aid, attuned to the state of their soul
for Video Shiur click here to listen: Psychology of the DAF Shabbos 115
Photo by Matteo Maretto on Unsplash