Eruvin 14

אָמַר רַב פָּפָּא: שְׂפָתוֹ שְׂפַת פֶּרַח שׁוֹשָׁן כְּתִיב בֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְעׇבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל״.

Rav Pappa said: With regard to its brim, it is written that the brim is as the petals of a lily, as stated in the verse: “And it was a handbreadth thick; and its brim was wrought as the brim of a cup, as the petals of a lily; it contained two thousand bat” (I Kings 7:26). The brim was very thin.

for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Eruvin 14

מי השילוח חלק ב קרח

כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה'. הנה מה שנכתב בתורה דברים האלו על שמו בטח אמר זה מהכרתו ועומק לבו שבתוכם ה', כי אם היה רק משפה ולחוץ לא היה נכתב בתורה לעולמי עד על שמו, ואם כן היה בו קדושה יקרה, ומה היה חסרונו אך חסרונו היה בזה שנדמה לו שכעסו הוא רק רוגזא דרבנן כמו שכתיב (ירמיה כ"ג,כ"ט) הלא כה דברי כאש נאם ה' ואיתא על זה בזה"ק (תצוה קפ"ב:) אורייתא אשא איהו ואורייתא קא מרתחא ליה, לכן היה בדעת קרח שכל דבריו המה אמת גמור, אכן באמת בין רוגזא דרבנן ובין כעס היורד לשאול הוא רק חילוק קטן דקה מן הדקה, שלעיני בשר לא נראה מפורש שום חילוק, רק השי"ת היודע תעלומות לב חשב זאת לחטא וענשו לזכרון לבני ישראל שסביביו נשערה מאוד, כי חילוק זה בשרשו במעשה בראשית הוא דק מאוד כמו פרח שושן שאיתא בגמ' (עירובין י"ד.) והא איכא שפתו א"ר פפא שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה וכן חסרונו היה דק מאוד כשנוטה מעט לשמאל יורד לשאול וכשנוטה קצת לימין הוא חיים, ובזה היה טעות קרח, ובני קרח ג"כ מתחלה סברו כן אכן אחר כן ראו שטעו בזה ההבדל דק היורד לשאול שההבדל הוא רק כמו פרח שושן, לכן אמרו אחר כן המזמור (בתהלים מ"ה) למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידות שזה המזמור הוא כולו מתלמיד חכם. וזה שאיתא בזה"ק (בראשית י"ז.) שטעות קרח היה במעשה בראשית, ויאמר אלהים יהי רקיע, הכא בפרט רזא לאפרשא מיין עלאין לתתאי ברזא דשמאלא הכא מחלוקת ברזא דשמאלא וכו' חכמתא דמשה בהא אסתכל ובעובדא דבראשית אשגא בעובדא דבראשית הוה מחלוקת שמאלא בימינא וכו' יום תליתאי עאל בינייהו ואפריש מחלוקת ואסכים לתרין סטרין וכו' כגוונא דא מחלוקת קרח באהרן שמאלא בימינא אסתכל משה בעובדא דבראשית אמר לי אתחזי לאפרשא מחלוקת בין ימינא לשמאלא וכו'.

The Ishbitzer ties in the concept of the petal of a lilly as the fine line a Torah sage walks when he is in touch with his harshness and anger.  If he is on the right side of his outrage, he is on the side of truth, but if he is off by even the smallest degree, he can end up like Korach.  He notes that the Torah would not have recorded Korach’s complaints, especially maintaining the holiness of the entire Israel unless his outrage had an aspect of validity.  We can easily imagine Korach’s fear that too much power rested in the hands of Moshe and Aharon.  I must wonder, even as we assume that Moshe and Aharon did not abuse the power, who said it was good for the Jewish people to be so dependent?  Could this not lead to disasters of weakness and panic such as the spies-Meraglim incident?  Perhaps this was part of what Korach was concerned about, and there was some justification according to the Ishbitzer, but somehow Korah went to far, and only by hair’s breadth.  

Being right is easy for smart people who are often right.  Not getting angry, arrogant or being too aggressive is much harder.  What is the difference between the arguments of Beis Shammai and Bais Hillel versus the arguments of Korach and Moshe?  As it turns out, according to the Ishbitzer, not much. 

for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Eruvin 14

Translations Courtesy of Sefaria

Photo Abba Mari Rav Chaim Feuerman, Ed.D. ZT"L Leiyluy Nishmaso