רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן וְכוּ׳. וְרַבָּנַן — זִימְנִין דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַבְרֵיהּ טְפֵי מֵרַבֵּיהּ.

We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: If one of the Sages was his teacher, he may go only to his teacher, as we can assume that this was his original intention. The Gemara asks: And what is the reason that the Rabbis do not accept this straightforward argument? The Gemara answers: The Rabbis maintain that sometimes one prefers to meet the Sage who is his colleague rather than the Sage who is his teacher, as sometimes one learns more from his peers than from his teachers.

אבות א:טז

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

Joshua ben Perahiah and Nittai the Arbelite received [the oral tradition] from them. Joshua ben Perahiah used to say: appoint for thyself a teacher, and acquire for thyself a companion and judge all men with the scale weighted in his favor.

Maimonides commentary on Avos 

עשה לך רב. ר"ל אפי' לא יהיה ראוי להיות לך לרב אבל שים אותו לך לרב עד שתדמה בו שהוא מלמד ויעלה בידך בעבור זה למוד החכמה כי אין למוד האדם מעצמו כלמודו מזולתו שהלמוד מעצמו טוב הוא אבל למודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר אפי' היה כמוהו בחכמה או למטה הימנו וכן בארו בפירוש זאת המצוה. ואמר וקנה לך חבר זכר אותו בלשון קנייה ולא אמר עשה לך חבר או התחבר לאחרים הכונה בזה שצריך לאדם שיקנה אוהב לעצמו שיתקנו בו מעשיו וכל עניניו כמו שאמרו או חברותא או מיתותא ואם לא ימצאהו צריך להשתדל בו בכל לבו ואפילו אם יצטרך שימשכנו לאהבתו עד שישוב אוהב ולא יסור מהמשך תמיד אחר רצונו עד שתתחזק אהבתו כמו שיאמרו בעלי המוסר כשתאהב לא תאהב על מדותיך ואמנם תאהב על מדת אהוביך וכשיכוין כל אחד משני האהובים אל זאת הצואה יהיה כונת כל אחד משניהם להפיק רצון חבירו ויהיה כונת שניהם יחד דבר אחד בלא ספק. ומה טוב מאמר אריסטוטלוס האהוב אחד הוא והאוהבים ג' מינים אוהב תועלת אוהב מנוחה ואוהב מעלה אמנם אוהב תועלת כאהבת שני השותפים ואהבת המלך ומחנהו ואמנם אוהב מנוחה הוא ב' מינים אוהב הנאה ואוהב בטחון אמנם אוהב הנאה כאהבת הזכרים לנקבות וכיוצא בהם. ואמנם אוהב בטחון הוא שיהיה לאדם אוהב תבטח נפשו בו לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדבור ויודיעהו כל עניניו הטוב מהם והמגונה מבלתי שירא ממנו שישיגהו בכל זה חסרון לא אצלו ולא זולתו כי כשיגיע לאדם בטחון באיש זה השעור ימצא מנוחה גדולה בדבריו ובאהבתו הרבה. ואוהב מעלה הוא שיהיה תאות שניהם וכונתם לדבר אחד והוא הטוב וירצה כל אחד להעזר בחבירו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד וזה האוהב אשר צוה לקנותו והוא כאהבת הרב לתלמיד והתלמיד לרב:

"Make for yourself a mentor": He means to say even if he is not fit to be your mentor; still place him upon you as a mentor, so that you can give and take (discuss and argue) with him, and as a result of this the study of wisdom will come to your hand. As the study of a man on his own is good, but his study from someone else will be better established in his hand and it will be more clear - and even if he is like him in wisdom or below him. And so did they elucidate the explanation of this commandment. And he said, "acquire for yourself a friend". He said it with an expression of acquisition and he did not say, "Make for yourself a friend," or "Befriend others." The intention of this is that a person must acquire a friend for himself, so that all of his deeds and all of his matters be refined through him, as they said (Taanit 23a), "Either a friend or death." And if he does not find him, he must make efforts for it with all his heart, and even if he must lead him to his friendship, until he becomes a friend. And [then] he must never let off from following [his friend's] will, until his friendship is firmed up. [It is] as the masters of ethics say, "When you love, do not love according to your traits; but rather love according to the trait of your friend." And when each of the friends has the intention to fulfill the will of his friend, the intention of both of them will be one without a doubt. And how good is the statement of Aristotle (Nicomachean Ethics), "The friend is one." And there are three types of friends: a friend for benefit, a friend for enjoyment and a friend for virtue. Indeed, a friend for benefit is like the friendship of two [business] partners and the friendship of a king and his retinue; whereas the friendship for enjoyment is of two types - the friend for pleasure and the friend for confidence. Indeed, the friend for pleasure is like the friendship of males and females and similar to it; whereas the friend for confidence is when a man has a friend to whom he can confide his soul. He will not keep [anything] from him - not in action and not in speech.  And he will make him know all of his affairs - the good ones and the disgraceful - without fearing from him that any loss will come to him with all of this, not from him and not from another. As when a person has such a level of confidence in a man, he finds great enjoyment in his words and in his great friendship. And a friend for virtue is when the desire of both of them and their intention is for one thing, and that is the good. And each one wants to be helped by his friend in reaching this good for both of them together. And this is the friend which he commanded to acquire; and it is like the love of the master for the student and of the student for the master.

for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Eruvin 36

Translations Courtesy of Sefaria

Photo Abba Mari Rav Chaim Feuerman, Ed.D. ZT"L Leiyluy Nishmaso