אִם הָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — כְּאִילּוּ לֹא יָצָא. כׇּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל — חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן.

If he was within his original limit, it is considered as if he had not left his limit, and he may return to his original location. The Sages formulated a principle: All who go out to battle and save lives may return to their original locations on Shabbat.

תוספות יום טוב עירובין ד:ג

חוזרין למקומן. פירש הר"ב התירו להם לחזור עם כלי זיינן למקומן. הכי מפרשים בגמ' וטעמא שמא ירגישו בהם האויבים שיצאו וירדפו אחריהן ואין כלי זיין בידם להציל. ולמקומן דתנן היינו למקום שנתנו להם חכמים שהוא עד אלפים אמה דבשיעור היתר הליכה אין בין יוצא ברשות לעדות החדש וכיוצא בו לבין יוצא להציל. ומיהו איכא עוד אוקימתא בגמרא דאם נצחו האויבים ומפחדים לשבות שם רשאים לחזור בכלי זיינן עד למקומן ממש. ופסקו הפוסקים לתרווייהו. ועיין משנה ז' פרק ו' דיומא:

 

כל היוצאין להציל חוזרין למקומן - הא דלא חשיב ליה בפ"ק דביצה (דף יא:) גבי הנך ג' דהתירו סופן משום תחילתן דזה אינו חידוש וכל הנהו צריכי כדאמרינן התם:

ביצה יא, ב

אמר עולא שלשה דברים התירו סופן משום תחלתן ...ורחבא אמר רבי יהודה אף הפותח חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל ואליבא דרבי יהודה דאמר יגמור 

And Ulla said: With regard to three matters, the Sages permitted an action whose result is undesirable in order to encourage a desirable initial action...And Raḥava said that Rabbi Yehuda said: There is also one other matter, i.e., another instance where the Sages permitted an action whose result was undesirable in order to encourage a desirable initial action. This concerns a ḥaver, a member of a group that is meticulous with regard to the halakhot of ritual impurity, who opens his barrel of wine or prepares and begins to sell his dough to pilgrims for the sake of the Festival. And this is according to the opinion of Rabbi Yehuda, who said: He may finish selling all the bread made from that dough and all the wine in the barrel. Wine or dough sold to the general public is usually classified as ritually impure, as it might have been touched by an am ha’aretz, one who is not careful with regard to the halakhot of ritual impurity. During a Festival, however, the Sages decreed that all wine and dough sold in Jerusalem is ritually pure, so as not to embarrass ignorant people, and they may therefore be bought even by a ḥaver. Rabbi Yehuda adds that even if a large quantity of wine or dough remains after the Festival, it retains its status as ritually pure and one may continue to sell it to a ḥaver. This is a case of permitting an action whose result is undesirable for the sake of an initial action, in that the Sages maintained the wine and dough’s status as ritually pure after the Festival in order to encourage people to sell wine and dough on the Festival.

רש״י שם

אף הפותח את חביתו - חבר כשהתחיל למכור יינו או ככרו לעולי רגלים ברגל וממשמשי בה יד הכל וטומאת עם הארץ ברגל טהורה כל ימות הרגל ובמה שנשאר לאחר הרגל נחלקו רבי יהודה וחכמים בפרק חומר בקדש (חגיגה דף כו.) רבי יהודה אומר יגמור וימכרנה לחברים ולכל אדם ויזהר שלא יגע עם הארץ עוד וחכמים אומרים לא יגמור ולא ימכרנה עוד משום דנטמאת ברגל במגע עם הארץ ונהי דכל ימות הרגל אשתראי שלא לביישם מיהו לאחר הרגל חלה למפרע ואשמעינן רחבא דרבי יהודה לא אמר יגמור אלא משום תחילתן דאי לא שרית ליה לא פתח ליה מעיקרא:

A Chaver, literally “friend”, is part of a society of rabbis who took upon themselves a series of abstentions and customs, in order to promote humility and piety. Socially, a Chaver was the opposite of an Am Ha-Haaretz, which literally means “nationals”, and comes to mean regular folk. Although there must have been people who were somewhat literate and devout, in practice there was a polarity. A Chaver would only eat Hulin al Taharas HaKodesh. This meant all his food was eaten with the same sanctity and purity requirements of Terumah food of a Cohen. 

So the Chaver would assume that any Am-Haaretz was impure and not eat food touched by one. However, during the festivals, the rabbis treated all Am-Haartzim as pure so as not to cause strife or hurt feelings. It is a fine lesson that at least in regard to personal voluntary stringencies, harmonious sociability is more important.

שו״ת אגרות משה א״ח ד:פ

בענין חברה הצלה

for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Eruvin 44

Translations Courtesy of Sefaria